מהו סטרס

סטרס ולחץ, הינם מצבי מצוקה וחוסר איזון נפשי הנובע מגורם חיצוני או פסיכולוגי בהם האדם מגלה קושי בהתמודדות שבהן נפגעים תפקודיו היומיומיים.

מונח זה נקרא דְּחַק או מצבי דְּחַק. בעבר הרחוק מצבים אלו היו באים לידי ביטוי בכך שהאדם חש מצוקה או כאשר נשקפת סכנה לחייו.
הגוף מפרש מסרים מן המוח המגיעים אליו כמצב של סכנה לקיומו ומאחר ויצר ההישרדות הוא החזק מכולם, כאשר המוח מקבל את המסר כי סכנה מתקרבת הוא מגיב בתגובה לא רצונית – אוטומטית.

ומה קורה פיזיולוגית בגוף בעת מצבי דחק/מצוקה?

ראשית עלינו להבין ולהכיר שמערכת העצבים שלנו מתחלקת לשניים:
מערכת סימפטטית ומערכת פארא–סימפטטית.

פארא-סימפטטית – היא מערכת המשמשת אותנו ביום-יום, היא זו שאחראית ומביאה לגופינו את יכולת ההרפיה והריפוי, היכולת להירגע אחרי מתח.
מערכת זו גם אחראית על היכולת שלנו להיכנס לשינה טובה וכן מערכת זו גם אחראית גם על מערכת העיכול, ולא מדובר רק על לעכל מזון אלא גם לעכל מצבים רגשים, נפשיים ואנרגטיים.

לעיתים בפתולוגיות מסוימות כאשר המערכת הזו נתקעת או יוצאת מאיזון, היא משפיעה על כל שאר מערכת העצבים ואז הגוף הופך להיות כבד יותר, איטי… הכולל תחושת לאות.

דוגמא שנבין בין שתי המערכות, למשל כשאני מכווץ שריר- היא תופעל על ידי המערכת הסימפטטית ובזמן הרפייה תכנס לעבודה המערכת הפארא-סימפטטית.

המערכת הסימפטטית קשורה להישרדות, לשעת חירום כי היא פועלת בצורת תת מודע ופועלת באופן מהיר מאד ביחס לשאר המערכות.
התהליכים הם קצרים במערכת זו והיא מתפקדת באופן אינטואיטיבית ומנוהלת מרגע הפעלתה על ידי אנדרנלין שמיוצרת ביותרת הכלייה. זו  בעצם המערכת שמפעילה את מנגנון המלחמה והבריחה ואשר גורמת לנו להיות דרוכים, עירניים ולהגיב מהר.

למשל בעבר הרחוק, בחיים הפרימיטיביים אם אדם היה נפגש ביער מול חיה טורפת, ישנם שלושה מצבים בהם הוא יכול להגיב:

קיפאון/פריז – שבו האדם לא זז ונתקע על מקומו עקב הפחד בו הוא מצוי שגורם לו לקפוא במקומו.

בריחה – עקב הסיטואציה המאיימת על חייו הוא נס על נפשו.

מצב “הילחם”– בסיטואציה הזו האדם מגייס את כל האדרנלין שיש בגופו ומתכונן לעימות/מלחמה מול הגורם המאיים.

איך איך בחיים המודרנים הסטרס משפיע על חיינו?

אז כיום אנחנו פחות מתמודדים מול אריות ונמרים טורפים אבל בחיים המודרניים הסטרס והלחץ מתבטאים אל מול היום יום שלנו, מול הבוס, הבנקים, הרשויות, הדאגה לקיום היומיומי שלנו, לתפקיד שאנו רוצים לשאוף אליו, כמה שעות עבודה אנחנו עובדים מול כמה פנאי יש לנו וכמובן כמה מהטראומות שחווינו בחיינו וכמה מקום זה תופס ומשפיע על השגרה שלנו.

מה גורם לנו הסטרס?

במצב של סטרס המתמשך לאורך זמן, עשוי להיווצר קושי בהתמודדות עם גורם הדחק וחוסר הסתגלות התנהגותי, פסיכולוגי כגון תחושת פחד וחרדה, דפיקות לב, השפעה מזיקה על מערכת העיכול, לחץ דם גבוה, דיכוי של המערכת החיסונית, הפרעות שינה, עצבנות, חוסר שקט, ירידה בתאבון, כאבים והתפתחות של דלקות בגוף ועוד.

אף על כן ולמרות שרוב האנשים חושבים כי סטרס הוא גורם מזיק, באמת יש לו תפקיד בחיינו.
מתח הוא דרכו של הגוף לאותת לנו כי הוא זקוק לעזרה או הפסקה בשגרה שלנו. אם לא נקשיב לאותות הללו, כאמור אנחנו עשויים לגרום להיווצרות חוסר איזון בגוף שלנו, דבר שעשוי להוביל להיווצרות והופעתן של מחלות כרוניות ממושכות.

במצב של סטרס המתמשך לאורך זמן, עשוי להיווצר קושי בהתמודדות עם גורם הדחק וחוסר הסתגלות התנהגותי, פסיכולוגי כגון תחושת פחד וחרדה, דפיקות לב, השפעה מזיקה על מערכת העיכול, לחץ דם גבוה, דיכוי של המערכת החיסונית, הפרעות שינה, עצבנות, חוסר שקט, ירידה בתאבון, כאבים והתפתחות של דלקות בגוף ועוד.

מהם דרכי הטיפול בסטרס?

כיום ישנם  לא מעט דרכים ושיטות להפחית סטרס בחיינו.
באמצעות פעולות פשוטות כמו אימון גופני, מדיטציה, תרגילי נשימה, אומנות, בילוי עם חברים, הליכה בים ועוד.

הטיפול בסטרס באמצעות הרפואה הסינית והדיקור הסיני, יבוצע לאחר תשאול ואבחון ממוקד, אבחון דופק  ולשון, וכל זאת על מנת לברר
את שורש הבעיה.
בתום האבחון נבנה תוכנית טיפולים מותאמת על מנת להשיב את חוסר האיזון  על כנו ולמגר את הפגיעה הפיזית והנפשית שנוצרה.

הטיפול ברפואה סינית מתאים גם לבעיות אורתופדיות ובעיות כאב, מצבים נפשיים שונים, העיות פיריון, מיגרנות, רפואה סינית לילדים ועוד.

דברו איתי, נעשה בריאות טובה 054-7300811